הסבר מדעי לעשרת המכות
בסיפור המקראי - בספר שמות - אנו עדים לעשר מכות הנוחתות על מצרים. המכות מגיעות עקב סירובו של פרעה לשחרר את עם ישראל לחופשי, והמכה הראשונה היא מכת דם. החוקרים מצאו שבאותה התקופה התפתחה בנילוס (הנקרא גם יאור בשפה התנכית) אצה רעילה, אצה זו בעלת תכונה להתרבות במהירות רבה, והיא מכתימה את המים בצבע אדום עז, זוהי בקטרייה בצע אדום – בורגונדי. האצות הללו גורמות למים להיראות אדומים כדם. בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק שידרו צילומים של אזור באוקיאנוס בארה''ב שבו קיים נחיל של האצות הללו, אותו קטע ים נראה כמוכתם בדם. זה נשמע הסבר סביר והגיוני למכת הדם.
המכה הראשונה מכשירה את הקרקע למכה השנייה – מכת צפרדע. מכיוון שהמים רעילים ואין חמצן במים - כל הדגים והיצורים במים מתים. לדגים אין ברירה אין להם לאן ללכת, והם מתים במים, אך הצפרדעים שהן יצורים דו-חיים, חשים בסכנה ויוצאים בהמוניהם מתוך הנילוס. הצפרדעים נסים על נפשם מהנילוס וקופצים אל היבשה, וכך כל מצרים מתמלאת בצפרדעים – והרי לכם מכת צפרדע. מכיוון שכל יצורי היאור מתו, אז לצפרדעים - שעד כה ניזונו מיצורים מהיאור – לא נותר מה לאכול. השלב הבא היה מוות המוני של צפרדעים. ערמות הגופות של הצפרדעים מביאים חרקים הצובאים על גוויות הצפרדעים – וזה ההסבר שהמדענים נותנים למכת הכינים.
המכה הרביעית – עָרוֹב: מוֹת הדגים והצפַרדעים בשל התפרקות האצות האדומות אפשר לחרקים להתרבות. יש חוקרים שחושבים כי גם מכת הערוב מתייחסת לחרקים ולא בהכרח לחיות גדולות יותר - חרקים שיכולים להעביר מחלות לבעלי חיים ולבני אדם, כמו שמתואר במכות הבאות. גם תרגום השבעים מסביר כך את עשרת המכות (ראו דף ערוב). החרקים מביאים איתם מחלות שעד כה לא היו מוכרות למצרים וכמו כן הגופות של הצפרדעים יוצרות זיהומים גדולים מאוד שגורמים למחלת הדבר ומאוחר יותר למחלת השחין
ממצאים חדשים מצביעים על התפרצות הר הגעש ת'רה באי סנטוריני. לפני כ 3,500 שנה כתוצאה מהתפרצות אדירה של הר געש מתפוצץ האי סנטוריני ונקרע לגזרים – פיצוץ אדיר. כתוצאה מתחיל תהליך של אסון אקולוגי – אדי גופרית וכבשן של אפר וולקני נישאים באוויר וממלאים את כל האזור. הים מתרומם וצונאמי אדיר עם גלים של 30 מטר נישאים ושוטפים הכל. מצרים נמצאת במרחק 700 ק''מ מסנטוריני. ההסבר הוא שתנאי האקלים גורמים לכך שיירד ברד כבד על מצרים.הארבה מנצל את התנאים שנוצרו – הלחץ הברומטרי הנמוך – ונישא אל מצרים בהמוניו. הארבה מסוגל לגמוא 40 ק''מ ביום, והוא מגיע למצרים במהירות הבזק. רוח מזרחית מביאה את הארבה, ורוח מערבית לוקחת אותו משם.ידוע שארבה מגיע בכמויות גדולות לאזור מצרים והנגב (רק ב2013 הייתה התפרצות ארבה) ולכן הגיוני שארבה יגיע מה גם התנאים הנוחים המוזכרים לעיל.ענן האפר הוולקני מתפשט על פני מצרים וכנראה על פני כל המזרח התיכון. בשילוב עם סופות חול, דבר מאוד נפוץ במצרים המדברית, ניתן ליצור את התנאים למכת החושך.
מכת הבכורות - מדובר בהרעלה מהעובש המסוכן Stachybotrys Chartarum. העובש מייצר רעלן אשר יכול לגרום למחלות ואף למוות כשנושמים את הנבגים וכשאוכלים מזון נגוע. אחד האירועים שהשפיעו על התיאוריה של החוקרים היה אירוע של תמותה מיסתורית של תינוקות בקליבלנד בארה"ב ב- 1994. אז הסתבר שהתינוקות נחשפו לעובש המסוכן שהתפתח אחרי שיטפון.
נניח שמכת הבכורות נגרמה מקלקול המוני של תבואה ויצירת רעלני עובש מסוכנים. למה רק הבכורות? ובכן, גם לכך יש הסבר בפי החוקרים המלומדים: בזמן רעב קשה, כשאין די מזון, סביר שהמיוחסים יאכלו קודם. והרי ידוע שהבכור הוא היורש והוא החשוב במשפחה, ולכן סביר שקודם כל ייתנו לו לאכול, ואפילו מנה כפולה! העובש נמצא בדרך כלל על השכבות העליונות של המזון. אם הקטנים היו אוכלים אחרי אחיהם הגדולים, הם היו נחשפים לפחות רעלן.
ומה לגבי הבהמות? גם הבכורות שלהם מתו. ידוע שנהוג לשמור את הבכורות להעלאת קרבן. חשוב להבין שעבור המצרים זו הייתה תקופה מאד קשה. הם ספגו מכה אחרי מכה. המים, המחלות, הברד, הרעב... אסון לאומי. סביר להניח שכוהני הדת שלהם לא רצו להרגיז עוד יותר את האלים ודאגו לשמור בהמות לצרכי קורבן. בהמות אלה היו מוחזקות בנפרד מיתר בעלי החיים וייתכן שמייד אחרי שהתפזר החושך מיהרו להביא להן מספוא, וגם הן מתו.